<h1>שו"ת הרשב"א ח"ב סימן ע'</h1>
<h2>דף נב:</h2>
שאלת ראובן שמת והניח בן ויש עליו כתובת אשה, ואחר כך מת יעקב אביו והאשה באה לגבות כתובתה מנכסי יעקב שנפלו לבן בירושה מחמת אביו, וטוענת שכל נכסי הבעל משועבדין לה ואפילו אותן שהיו ראויין לבא לו לפי שכתב לה בכתובתה שקניתי ושאקנה, והבן טוען שלא נשתעבדו לה נכסים שנפלו לו לאחר מיתת אביו, הדין עם מי. תשובה הדין עם הבן, חדא דאין אשה נוטלת בכתובתה בראוי כבמוחזק ולא בשבח ששבחו נכסים אחר מיתת הבעל, כמו ששנינו בבכורות פרק יש בכור לנחלה הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם ואינו נוטל בשבח ולא בראוי כבמוחזק ולא האשה בכתובתה, ואמרינן עלה בגמרא [נ"ב ע"ב] ולא בראוי כבמוחזק לאתויי נכסי (דאבא) [דאבי אבא]. ועוד שהדין עם הבן לומר אנא אבוה [דאבא] קא יריתנא ואפילו במה שלא היה יורש אלא מצד יורש, וכדאיתא בשלהי פרק מי שמת [ב"ב קנ"ט ע"א] בכור שמכר חלק בכורה בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות וזו היא שקשה בדיני ממונות דאמרי ליה לקוחות אבוה מזבין ואת מפקת וכי תימא דאמר להו מכח אבוה דאב קא אתינא אמרו ליה אי מכח אבוה דאב קא אתי בחלק בכורה מאי עבידתיה ומאי קושיא מצי אמר מכח אבוה דאבא קא אתינא ובמקום אב קאימנא, וכל שכן זה שנכסים אלו שנפלו לו מיעקב לא נשתעבדו לכתובתה כלל.
